"הכל התחיל בשנת  1999 מפגישה אחת גורלית עם ריקי, שותפה של דמיטרי, בגן "אורן". היא שאלה אותי: "איך קוראים לך?" עניתי – מרינה. ריקי המשיכה: "השם הזה ממש לא מתאים לנו, את חייבת לבחור שם אחר…" מאז הפכתי להיות גננת מירי.

חלפו שלוש שנים. זכיתי להיות הגננת הראשונה בכיתת חובה בגן "אורן". מסיבת סיום של מחזור ראשון. נושא המסיבה – "ארץ ישראל שלי". היה מרגש מאוד. אני שרתי יחד עם הילדים שיר "עוף גוזל". העפנו יונים לשמיים, ובסוף הטקס כל ילד העניק לי פרח. דמעות של אושר זלגו מעיני. היה קשה להיפרד. הרגעים הללו בלתי נשכחים גם אחרי 25 שנה".