במשך 28 שנות פעילותה של "האקדמיה הצעירה" לא המצאנו אף "שיטת חינוך חדשה". כאשר מדברים על תהליך חינוכי מורכב אסור לשכוח כי כל ילד הוא אינדיבידואל, עולם ומלואו, ואין לצפות שיש שיטה אחידה כלשהיא שמתאימה לכלל הילדים. אנו עובדים עם בני אדם ולא עם מכונות, ונכון להשתמש במונח "גישה חינוכית" כדרך ההתייחסות לילד.
ייחודיות של גישתנו החינוכית מתבטאת בכך שהיא מאחדת גישות חינוך שהוכיחו את עצמן לאורך שנים רבות במדינות שונות ותרבויות שונות. לכל גישה יש מטרות מוצהרות, יתרונות וחסרונות. ואנו יודעים להתאים גישות אלה לסביבה תרבותית בה אנו חיים וליישמן.
למשל, גישתו של יוהאן פסטלוצי, מחנך שוויצרי, ממייסדי הפדגוגיה המודרנית. המוטו שלו – "ללמוד דרך הראש, הידיים והלב" עדיין נותר עקרון מפתח של מוסדות חינוך המצליחים גם במאה ה-21.
אנו מיישמים גישתו של פרידריך פרבל , מחנך גרמני שהקים מוסד חינוך ראשון לילדים קטנים וטבע את המושג "גן ילדים". ביסודה של גישתו החינוכית – שימוש במשחק כדי לעורר את סקרנותו הטבעית של הילד.
גישתה של איטלקייה מריה מונטסורי, מדענית דגולה, רופאה-פסיכיאטרית, מחנכת מיושמת אצלנו בכל הנוגע להתפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של הילד, לפיתוח סביבת חינוך המותאמת לצורכי הילד…
בגנים שלנו נותנים דגש על חינוך אנתרופוסופי בכל הנוגע לחינוך סביבתי וחינוך לעצמאות.
אבן היסוד בגישתנו – רצף התפתחותי והתייחסות לילד מראשית דרכו ועד לעליה לכיתה א'.
אנו משוכנעים כי רק בשנים הראשונות בחייו של הילד אפשר לטפח ולפתח את אחד מהערכים החשובים ביותר – לאהוב ללמוד. ערך זה הינו מפתח לחיים מאושרים.
